Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 82a

וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד אִילָן הַנּוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ, וְאֶחָד אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּצֶר – מֵבִיא וְקוֹרֵא, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ!

Traduction

The Gemara further questions the number of Joshua’s stipulations: But when Rabbi Avin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Yoḥanan says: With regard to both a tree that leans into the field of another and a tree that is close to a boundary with another field, the owner of the tree brings the first fruits of the tree and recites the accompanying declaration, as described in Deuteronomy 26:5–10, as it was on this condition that Joshua apportioned Eretz Yisrael to the Jewish people. This is an additional stipulation by Joshua, which means that there are more than ten.

Rachi non traduit

והא כי אתא וכו'. ומתניתא הויא תיובתא דקתני עשרה ותו לא ור' יוחנן אמורא הוא וקשיא ליה מתניתא:

אֶלָּא מַאן תָּנָא עֲשָׂרָה תְּנָאִין שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא. רַב גְּבִיהָה מִבֵּי כְתִיל מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא: רַבִּי תַּנְחוּם וְרַבִּי בִּרְיָיס אָמְרִי מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד, וּמַנּוּ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי; עֲשָׂרָה תְּנָאִין הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ.

Traduction

The Gemara answers: Rather, who is the one who taught the baraita that deals with the ten conditions that Joshua stipulated? It is Rabbi Yehoshua ben Levi, an amora. Therefore, Rabbi Yoḥanan, another amora, can disagree with it. Rav Geviha from Bei Katil teaches this explicitly in his version of the baraita: Rabbi Tanḥum and Rabbi Berayes say in the name of a certain elder, and who is that elder? It is Rabbi Yehoshua ben Levi: Joshua stipulated ten conditions.

Rachi non traduit

רבי יהושע בן לוי. אמרינהו ולא מתניתא דרבי יהושע בן לוי אמורא הוה ורבי יוחנן פליג עליה:

עֲשָׂרָה תַּקָּנוֹת תִּיקֵּן עֶזְרָא: שֶׁקּוֹרִין בַּמִּנְחָה בַּשַּׁבָּת; וְקוֹרִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי; וְדָנִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי; וּמְכַבְּסִים בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת; וְאוֹכְלִין שׁוּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה; וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹגֶרֶת בְּסִינָר; וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹפֶפֶת וְטוֹבֶלֶת; וְשֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מַחֲזִירִין בָּעֲיָירוֹת; וְתִיקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין.

Traduction

§ The Sages taught that Ezra the Scribe instituted ten ordinances: He instituted that communities read the Torah on Shabbat in the afternoon; and they also read the Torah on every Monday and Thursday; and the courts convene and judge every Monday and Thursday; and one does laundry on Thursday; and one eats garlic on Shabbat eve. And Ezra further instituted that a woman should rise early and bake bread on those days when she wants to bake; and that a woman should don a breechcloth; and that a woman should first comb her hair and only then immerse in a ritual bath after being ritually impure; and that peddlers of cosmetics and perfumes should travel around through all the towns. And Ezra further instituted the requirement of immersion for those who experienced a seminal emission.

Rachi non traduit

ומכבסים. בגדיהם לכבוד שבת:

ואוכלים שום. לקמן מפרש טעמא:

ושתהא אשה משכמת. ביום שהיא צריכה לאפות ואופה שחרית כדמפרש שתהא פת מצויה לעני המחזר:

סינר. דוגמת מכנסים קטנים:

האשה חופפת. במסרק ביום טבילתה משום חציצה לקמן פריך הא דאורייתא היא:

רוכלין. מביאים בשמים לנשים להתקשט בהם:

מחזירין בעיירות. ולא יוכלו בני העיירות לעכב עליהם:

Tossefoth non traduit

ודנין בב' ובה'. וא''ת והלא קודם תקנת עזרא היו בית דין קבועין בכל יום כדאמר בכתובות (דף ג. ושם) א''כ מה תיקן עזרא וכי תיקן שלא יהו קבועין אלא בב' ובה' ואומר ר''ת שלא היו קבועין תחילה בכל יום אלא בעיר אחת והוא תיקן בכל עיר ועיר בב' ובה':

ושתהא אשה חופפת. אור''ת שלא תיקן חפיפה אלא בראש וכן משמע מדקאמר בסמוך דאורייתא דלמא מקטר וחפיפה נמי לא שייכא אלא בראש כדתנן בנזיר (דף מב.) נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק אבל בשאר הגוף שייך לשון הדחה כדאמרינן בפרק בתרא דנדה (דף סו:
ושם) לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית קמטיה במים ומהתם נמי משמע דבשאר הגוף אין צריך הדחה אלא דוקא בית קמטיה אף על גב דאיכא למימר דבית קמטיה נקט לרבותא דאע''ג דביאת מים לא בעינן ראוי לביאת מים בעינן מכל מקום מדלא קאמר אפילו קמטיה משמע דוקא לקמטיה ולא בשאר הגוף וההיא דדודי חסרת כו' (שם דף סח.) אף על פי שאין חובה היתה רגילה לרחוץ כמו שנוהגין גם עכשיו לרחוץ כל גופה במים חמין [ועי' תוספות נדה סו: ד''ה אם]:

שֶׁיְּהוּ קוֹרְאִין בַּמִּנְחָה בַּשַּׁבָּת – מִשּׁוּם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.

Traduction

The Gemara analyzes these ordinances, the first of which is that communities shall read the Torah on Shabbat afternoon. This Gemara explains that this ordinance was instituted due to those who sit idly on street corners, who do not attend the synagogue during the week.

Rachi non traduit

משום יושבי קרנות. יושבי חניות כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי תקון בגינייהו קריאה יתירה:

וְשֶׁיְּהוּ קוֹרְאִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי – עֶזְרָא תִּיקֵּן?! וְהָא מֵעִיקָּרָא הֲוָה מִיתַּקְנָא! דְּתַנְיָא: ''וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם'' – דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם''.

Traduction

The Gemara discusses the second of Ezra’s ordinances: And that they should read the Torah on every Monday and Thursday. The Gemara asks: Did Ezra institute this practice? But it was instituted from the beginning, i.e., long before his time. As it is taught in a baraita with regard to the verse: ''And Moses led Israel onward from the Red Sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water'' (Exodus 15:22). Those who interpret verses metaphorically said that water here is referring to nothing other than Torah, as it is stated metaphorically, concerning those who desire wisdom: ''Ho, everyone who thirsts, come for water'' (Isaiah 55:1).

Rachi non traduit

רשומות. מקראות:

כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה, נִלְאוּ, עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִיקְּנוּ לָהֶם שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּשַּׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְקוֹרִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, וְקוֹרִין בַּחֲמִישִׁי, וּמַפְסִיקִין עֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָלִינוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה.

Traduction

The baraita continues: The verse means that since the Jews traveled for three days without hearing any Torah they became weary, and therefore the prophets among them arose and instituted for them that they should read from the Torah each Shabbat, and pause on Sunday, and read again on Monday, and pause on Tuesday and Wednesday, and read again on Thursday, and pause on Shabbat eve, so they would not tarry three days without hearing the Torah. Evidently this practice predates Ezra.

Tossefoth non traduit

כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה. וא''ת מ''ש שתיקנו שני וחמישי וי''ל משום דאמר במדרש משה רבינו ע''ה עלה בחמישי לקבל לוחות האחרונות וירד בשני ונתרצה לו המקום ולפי שהיה עת רצון באותה עלייה וירידה קבעו בשני וחמישי ולכך נמי נהגו להתענות בב' וה' ואף ע''פ שעלה בהשכמה כדכתיב (שמות ל''ד:
ב') ועלית בבקר שדומה שכל העליות היו בבקר ולא בלילה ולא תמצא כ''א מ' יום חסירים לילה אחד אין להקפיד בכך ולפי סדר עולם נמי כן הוא דתניא בסדר עולם נמצא עלה בו' בסיון וירד בי''ז בתמוז ושבר הלוחות ובי''ח בתמוז עלה ובקש רחמים עליהם שנאמר ואתנפל לפני ה' מ' יום וגו' ובכ''ט באב נתרצה המקום וירד משה לפסול הלוחות ועשה עוד מ' יום מל' באב עד י' בתשרי ונתרצה המקום וירד משה בי' בתשרי והלוחות בידו באותו יום נתרצה המקום לישראל שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך לפיכך סליחה וכפרה הוא לדורות נמצא דמ' יום אחרונים חסירים לילה שהרי ביום ל'. באב עלה בהשכמה וירד ביום הכפורים אם לא תאמר דעברוה לאלול והא דכתיב בפרשת עקב ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים שהן מ' יום ומ' לילה הכי קאמר כימים הראשונים ולא כלילות דאחרונות היו חסירים לילה אחד ואף על גב דאיצטריך כימים לומר מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון אבל האמצעיים בכעס הו''מ למיכתב כראשונים וכתיב כימים לומר כימים ולא כלילות ואי להך דרשה לחודא אתא ה''ל למיכתב ואנכי עמדתי בהר מ' יום ותו לא וא''ת ובסוף כי תשא כתיב ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה ובלוחות אחרונות כתיב וי''ל דאימים שהתנפל קאי ולפי שלא פי' מעשה דאולי אכפרה בעד חטאתכם כמה עמד משה בתפלה מפרש לה הכא והא דכתיב בתר הכי ויכתוב על הלוחות היינו אחר אותם מ' יום ומ' לילה דאותם אחרונים היו חסירים לילה וא''ת בשלמא לר' יוסי דאמר בשבת פרק רבי עקיבא (שבת דף פז:) דסיון דההיא שתא הוה באחד בשבת ניחא דעלה בה' לפי חשבון דאחד מלא ואחד חסר דיום ל' באב יום ה' הוה אבל לרבנן דאמרי דביום ב' הוה ר''ח סיון נמצא יום ל' באב ביום ו' אם לא נאמר דלרבנן בי''ז בתמוז שרף את העגל ודן החוטאים ובו ביום עלה וביום כ''ח באב ירד בהשכמה ופסל לוחות ובכ''ט באב שהיה יום ה' עלה או נאמר שכ''ט באב ירד ובו ביום עלה ונאמר שהיה אב חסר כדי שיבא יום הירידה ביוה''כ כדאמר ביש נוחלין (ב''ב דף קכא.) שבו ניתנו לוחות אחרונות אבל לפי מדרש תנחומא. שאומר דבי''ז בתמוז ירד ובי''ח בו שרף את העגל ודן את החוטאים ובי''ט עלה ונמצא יום עלייה של מ' אחרונים באה באלול לא יבא בה' לא לרבנן ולא לר' יוסי וגם לא תמצא ירידה ביום הכפורים אם לא נאמר דעברוה לאלול:

מֵעִיקָּרָא תִּקְּנוּ חַד גַּבְרָא – תְּלָתָא פְּסוּקֵי, אִי נָמֵי תְּלָתָא גַּבְרֵי – תְּלָתָא פְּסוּקֵי, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים; אֲתָא הוּא, תַּיקֵּן תְּלָתָא גַּבְרֵי וְעַשְׂרָה פְּסוּקֵי, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין.

Traduction

The Gemara answers: Initially they instituted that one man read three verses; or alternatively, that three men read three verses. Either way, the number three corresponds to the three types of Jews: Priests, Levites, and Israelites. Ezra later came and instituted that three men always read, and that ten verses altogether be read by them, corresponding to the ten idlers in a city, i.e., the ten men who are paid to spend their time dealing with synagogue and communal matters.

Rachi non traduit

עשרה בטלנין. בני אדם כשירים בטלין ממלאכתן לעסוק בצרכי ציבור ולבא קודמין לבית הכנסת כדי שיהו מצוין עשרה לעת התפלה ומתפרנסים משל צבור:

וְדָנִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי – דִּשְׁכִיחִי, דְּאָתוּ לְמִקְרֵא בְּסִיפְרָא.

Traduction

The next ordinance of Ezra is: And the courts convene and judge every Monday and Thursday. The Gemara explains that the reason for this ordinance is that many people are found in a city on these days, as they come from the countryside for the reading of the holy book, the Torah, which is performed on Mondays and Thursdays, as stated above.

Tossefoth non traduit

וְשֶׁיְּהוּ מְכַבְּסִין בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת – מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת.

Traduction

The baraita teaches: And that one should do laundry on Thursday. This was instituted due to the need to have clean garments in deference to Shabbat.

וְשֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין שׁוּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת – מִשּׁוּם עוֹנָה; דִּכְתִיב: ''אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ'', וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן, וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

Traduction

The Gemara explains the next listed ordinance: And that one should eat garlic Shabbat eve. This is due to the fact that garlic enhances sexual potency, and Friday night is an appropriate time for conjugal relations. As it is written concerning the righteous: ''And he shall be like a tree planted by streams of water, who brings forth his fruit in his season'' (Psalms 1:3); and Rabbi Yehuda says, and some say it was Rav Naḥman, and some say it was Rav Kahana, and some say it was Rabbi Yoḥanan who said: This is referring to one who engages in sexual intercourse every Shabbat eve.

Rachi non traduit

משום עונה. שמצות עונה בלילי שבת כדרב יהודה והשום מרבה את הזרע כדלקמן:

תָּנוּ רַבָּנַן, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּשּׁוּם: מַשְׂבִּיעַ, וּמַשְׁחִין, וּמַצְהִיל פָּנִים, וּמַרְבֶּה הַזֶּרַע, וְהוֹרֵג כִּנִּים שֶׁבִּבְנֵי מֵעַיִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַכְנִיס אַהֲבָה וּמוֹצִיא אֶת הַקִּנְאָה.

Traduction

The Sages taught in a baraita that five matters were stated with regard to garlic: It satisfies; it warms the body; it causes one’s countenance to shine; it increases one’s sperm, and it kills lice that are in the intestines. And some say that it also instills love into those who eat it and removes jealousy from them.

Rachi non traduit

משחין. מחמם את הגוף:

מכניס את האהבה. מתוך שמשמח את הלב:

וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה – כְּדֵי שֶׁתְּהֵא פַּת מְצוּיָה לַעֲנִיִּים.

Traduction

The next ordinance is: And that a woman should rise early and bake bread on those days when she bakes. This Gemara explains that this was instituted so that bread should be available for poor people, who go begging for bread in the mornings.

וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹגֶרֶת בְּסִינָר – מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא.

Traduction

The baraita further teaches: And that a woman should don a breechcloth [sinar]. This ordinance was instituted due to reasons of modesty.

Rachi non traduit

משום צניעותא. להתרחק מן העבירה:

וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹפֶפֶת וְטוֹבֶלֶת – דְּאוֹרָיְיתָא הִיא!

Traduction

The baraita adds: And that a woman should first comb her hair and only then immerse in a ritual bath. This is to ensure that there is no dirt or other substance in the hair that would invalidate the immersion. The Gemara questions this: This is required by Torah law, Ezra did not institute this.

Tossefoth non traduit

דְּתַנְיָא: ''וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם'' – שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַמַּיִם. ''אֶת בְּשָׂרוֹ'' – אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, וּמַאי נִיהוּ – שֵׂעָר!

Traduction

As it is taught in a baraita, concerning a verse that discusses one who must undergo ritual immersion: ''And he shall bathe his flesh [et besaro] in water'' (Leviticus 14:9). This verse teaches that no substance should interpose between his flesh and the water. When the verse states this in the expanded form of ''et his flesh,'' using the term ''et,'' this teaches that the water must come into contact even with that which is subordinate to his flesh. And what is that? It is one’s hair. Accordingly, the Torah itself states that there may not be any interposing substance in the hair at the time of immersion. What, then, did Ezra add?

Rachi non traduit

בשרו במים. משמע שיגע בשרו למים:

אָמְרִי: דְּאוֹרָיְיתָא – לְעַיּוֹנֵי דִּלְמָא מִיקְּטַר, אִי נָמֵי מְאַוַּס מִידֵּי, מִשּׁוּם חֲצִיצָה;

Traduction

The Sages say in response: By Torah law one is required to inspect his or her hair before immersion, as perhaps some hairs are knotted together, preventing contact with water at that spot, or perhaps there is some repulsive substance in his hair. One must perform this inspection because these would constitute an interposition.

Rachi non traduit

דמאוס. מלוכלך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source